העישון מוכר לאנושות כבר שנים רבות. מאמינים כי במקור שאיפת עשן של צמחים מסוימים היוותה חלק מפולחנים אשר סייעו להשגת מצב נפשי מיוחד. בשנת 1496 הביאו ספינות קולומבוס ממחוז טבאגו עלים יבשים של עשבים לעישון לאירופה. מקור המילה טבק אפוא משמו של המחוז. לטבק ייחסו תכונות מרפא והוא שימש לטיפול במחלות שונות. עד מהרה נפוץ העישון באירופה.

כיום ברור כי העישון הוא בבחינת מסורת שנרכשה על ידי האנושות, וכי הוא מזיק לבריאות, מניב רווחים כלכליים ליצרני הסיגריות ונושא אקטואלי לכל מיני אינטרסים פוליטיים וממלכתיים. על פי ארגון הבריאות העולמי כל 6.5 שניות מת אדם אחד בעולם ממחלה הקשורה לעישון. אנשים שהתחילו לעשן בגיל צעיר ומעשנים ברציפות יותר מעשרים שנה, חיים בממוצע 20 – 25 שנים פחות מאנשים שאינם מעשנים.

מעשנים מודרניים שייכים לשכבות שונות של החברה. יש ביניהם גברים, נשים, זקנים, נשים בהיריון וגם ילדים. ניתן למצוא מעשנים במדינות מפותחות ובמדינות מתפתחות, עשירים ועניים. גם מי שיודע על סכנות העישון מעשן וגם מי שאין לו מושג כלל. כיום אחד מכל ארבעה אמריקאים מעשן. במדינות מסוימות מחצית האוכלוסייה מעשנת. המעשנים נמצאים בלחץ אידיאולוגי בלתי פוסק, מופעלים עליהם אמצעים מפלים וכלכליים, לחץ חברתי מתנהל כל הזמן. הם מרגישים פיזית את ההשפעות הלא רצויות של העישון כדוגמת כאבי גרון, שינויים בקול, גירוי בעיניים, שיעול, שינויים בחוש הטעם, חוסר יכולת להבחין בין ריחות, נפיחות, טעם לא נעים בפה, עייפות, כאבי ראש. הם חולים ומתים מהשפעות העישון, אך הם ממשיכים לעשן.

מה גורם לאנשים לעשן? בתחילה, הסיבות הן פסיכולוגיות בדרך כלל. ישנן מסורות של מאות שנים וסטיגמות מודרניות הקשורות לעישון. בגיל צעיר שכיח הרצון להיראות מבוגר ועצמאי יותר כגורם לעישון, ולעיתים העישון מבטא מחאה, אלטרנטיבה לנקודת המבט המקובלת, לעיתים הוא מאפשר להתבלט ולהיכנס למעגל חברתי מסוים, שם נהוג לעשן, בדומה לכך, גם הרצון להידמות לעמיתים יכול לגרום לאדם לעשן. פרסום, חיקוי דמויות מעולם הקולנוע, מעולם האמנות ומעולם המדע – משחקים אף הם תפקיד עצום. יש המאמינים כי עישון מסייע בהפחתת משקל וכי הוא מרגיע. למסורת העישון המשפחתית חשיבות רבה. עישון חברתי הוא נושא נפרד – עישון המתבטא במצבים מסוימים או במקומות מסוימים: בפאבים, בבארים, במועדוני לילה ועם צריכת אלכוהול.

מה מרגיש אדם שמעשן סיגריה? עישון הוא ממכר, מפחית לחץ ותגובה למצבים קשים. הניקוטין יוצר גירוי ובאותו זמן השפעתו על הנפש מרגיעה, השפעה זו מורגשת תוך 7 שניות, לאחר שנכנס העשן לריאות. עישון עדין מפחית תחושות חרדה ודיכאון. אצל אנשים הנוטים לפאניקה וללחץ העישון מרגיע ומייצב את הנשימה. אצל אנשים הנוטים לחרדה ולדיכאון, העישון מסיח את הדעת ומפעיל מחשבות אחרות. הצורך לצאת להפסקת עישון מאפשר לאדם לעזוב זמנית מצב המעורר בו לחץ, לטובת זמן לריכוז, למנוחה ולחידוש הכוחות. עישון הופך לסוג של תגמול עבור הפעילות שבוצעה, הוא מקל ליצור קשר עם אנשים חדשים או להרגיש חלק מקבוצה מסוימת. עישון הופך לטקס נעים, סימן להגדרה עצמית, פשוט הרגל.

בהדרגה משלימה את ההתמכרות הפסיכולוגית לסיגריה ההתמכרות הפיזית. ניקוטין הוא חומר ביולוגי פעיל הנכנס דרך הריאות, נספג בגוף האדם וגורם לתופעות רפואיות. הניקוטין מפעיל קולטני עצבים המגיבים בדרך כלל לחומר טבעי אחר המופרש על ידי מוחנו (אצטילכולין). חוסר האיזון המתקבל מוביל לשינויים תפקודיים רציניים, להתמכרות ולתלות בעישון. כאשר המוח אינו מקבל את הסמים שלו, האדם מרגיש חולה (תסמונת גמילה). בדרך כלל יחלוף זמן עד שהמוליך העצבי (אצטילכולין) יחזור לתפקוד תקין.

הגיע הזמן לשלם ביוקר. עשן סיגריות מכיל לפחות 400 חומרים הנחשבים לרעילים. מסווגים אותם על פי השפעותיהם כמסרטנים (גורמים להתפתחות סרטן), ממכרים (גורמים להתמכרות ולתלות), מטבוליים (מאטים מטבוליזם, כגון כולסטרול), טרתרוגניים וטרומבוגניים (גורמים להיווצרות פקקת וחסימת כלי הדם), היפוקסיים (הפחתת חמצן בדם), מגרים (מה שמוביל לפגיעה בריריות בדרכי הנשימה).

מחלות לב וכלי דם הן גורם המוות העיקרי בקרב המעשנים. פקקת חריפה של כלי הלב, הגורמת לאוטם שריר הלב, תרשת של כלי המוח, המובילה לאירוע מוחי ולשיתוק, פגיעה בכלי הדם בעורקי הכליה ואי ספיקת כליות, חסימת כלי הדם של כלי הרגליים הגדולים, מה שמוביל לגנגרנה ולקטיעה, אימפוטנציה הקשורה לחסימה של מערכת כלי הדם המתאימה – כל אלה קשורים ישירות לעישון.

הקשר בין עישון לסרטן הוא חד משמעי. סרטן ריאות הוא בדרך כלל מחלה של מעשנים. סרטן שלפוחית ​​השתן, הוושט, הכליה וצוואר הרחם מופיעים אצל מעשנים במידה רבה יותר מאשר אצל מעשנים. יותר מ- 90% מהמעשנים סובלים מתהליך דלקתי כרוני כלשהו בריאות. עישון מחמיר את האסטמה ומקדים התפתחות של יתר לחץ דם עורקי.

לנשים שמעשנות יש סיכוי גבוה יותר לסבול מבעיות בפוריות. מעשנים נוטים לסבול ממחלות עיניים, מבעיות חניכיים ושיניים, מבעיות אוזניים ומפצעים בפה. שמיעתם נפגעת לעתים קרובות יותר. מעשנים נוטים לעור יבש ומקומט, בעיקר מסביב לשפתיים ולעיניים כתוצאה מפגיעה באספקת הדם וממחסור בוויטמין A, כמו כן הם סובלים ממשקעים בולטים ולשיניהם גוון צהבהב אופייני.

בנוסף לעישון קיים העישון הפסיבי. לפיכך ילדים הגדלים בבתים שבהם שני ההורים מעשנים, נמצאים בסיכון כפול לפתח אסטמה ואלרגיות, הם נוטים יותר לזיהומים קשים בדרכי הנשימה ויש להם סיכון מוגבר למוות פתאומי. אצל מבוגרים עישון פסיבי מגביר את הסיכון לחלות בסרטן ריאות. עישון במהלך ההיריון פוגע בעובר וקשור במשקל לידה נמוך יותר, בהתפתחות מעוכבת ובמחלות אצל היילוד.

בשלב מסוים, כמעט כל מעשן שואל את עצמו את השאלה למה הוא מעשן, ואינו מוצא תשובה סבירה. הם מעשנים, מכיוון שהעישון הפך להרגל, רפלקס מותנה על פי פבלוב, אמצעי הקשור למצבים מסוימים, פעולה הנעשית ללא מחשבה, אך לא מתוך בחירה חופשית של האדם הסביר. ההיבטים השליליים של העישון מתחילים להתגלות. עובדה היא שבמוקדם או במאוחר רוב המעשנים חושבים כיצד להפסיק לעשן.

התקשרות פסיכולוגית ופיזית מאלצת אדם לחפש הגנות הגיוניות להתמכרות. אפשר לשמוע את הטיעונים הבאים: לכל אחד יש את הגורל שלו או את הגנטיקה שלו, חבר שלי עישן עד גיל 120 והיה בריא, כולם מעשנים, הגוף מתרגל לטבק וביטולו עלול להוביל למתח לא מוצדק ולהשלכות בלתי הפיכות, הפסקת עישון אצל רוב האנשים גורמת לעלייה במשקל וכו'. על פי הנתונים הרפואיים הפסקת עישון מפחיתה את הסיכון למחלת פרקינסון ואלצהיימר, מפחיתה את הסיכון לסרטן השד ובלוטת התריס, ופועלת לטובה בחולים עם קוליטיס כיבית.

באיזו תדירות אנו נזכרים באמת הבלתי ניתנת לשינוי כי הבריאות היא הערך האנושי החשוב ביותר? זה קורה בעיקר כאשר הבריאות נפגעת פגיעה קשה. אירועי לב וכלי דם, סרטן, נכות הקשורה למחלה ופרוגנוזה משנים את חיי האדם ביום אחד. מתבצעת הערכה מידית של טובת הבריאות לעומת נזקי העישון. כל אדם יקרא מאמר זה באופן שונה, לפני אבחון רפואי ואחריו.

כל אדם שפוי ששרד אירוע לב וכלי דם מבין את הקשר הישיר שלו עם עישון, ולא קשה לשכנע אותו להפסיק לעשן. בנוסף, כמה מעשנים לשעבר מפתחים חוסר סובלנות לטבק ולעולם לא יגעו עוד בסיגריה. חלק קטן מהמטופלים יפסיקו לעשן פשוט כי הם לא יוכלו לעשן פיזית, מכיוון שעשן הטבק מוריד את תכולת החמצן בדם, שכבר מופחתת בחולים עם אי ספיקת לב וריאות ממילא. השאר יפסיקו לעשן עם המוות.

הפסקת עישון היא משימה קשה מאוד. רק אחד מכל שלושה מעשנים מתחת לגיל 60 יצליח להפסיק לעשן. אין תרופת פלא לכולם או שיטה אחת שאמורה להצליח. בכל אחד מהמקרים הכול מתחיל בהערכת הסיבות האינדיבידואליות והסיכונים האישיים הקשורים להרגל זה, ולאחר מכן מגיע שלב קבלת ההחלטה. הפסקת העישון דורשת התגברות על ההתמכרות הפסיכולוגית לטבק ועל התלות הפיזית בניקוטין. יש אנשים שמצליחים להפסיק לעשן ביום אחד במקביל לאירוע כלשהו בחייהם. אחרים מפסיקים לעשן בהדרגה. אתם יכולים להשתמש במוצרי ניקוטין, במדבקות, במסטיקים, בכדורים או בתרסיס לאף שיפחיתו את התשוקה לטבק. Zyban (בופרופיון) מפחית את התשוקה לטבק ומקל על תסמיני גמילה מעישון. משך הטיפול צריך להיות לפחות 3-2 חודשים. על פי הספרות, Zyban מכפיל את הסיכוי להפסיק לעשן לאחר 3 חודשי טיפול. טיפולים אלטרנטיביים כמו דיקור סיני והיפנוזה יכולים להיות יעילים גם כן.

השימוש בכל התרופות הללו הוא רק חלק מתהליך הגמילה הקשה. ההצלחה מבוססת על הבנה, כוח רצון, מוטיבציה ותמיכה. ההבנה שהעישון הוא הרגל קטלני המשפיע על תוחלת החיים ואיכותם. ההבנה כי העישון הוא הרגל אנוכי, אמצעי הרעלה ומשמש דוגמה לסביבה הקרובה והיקרה ביותר. ההבנה שהעישון הוא נטל כלכלי, אשליה אסוציאטיבית ורפלקס מותנה.

לא כדאי לפתח אשליות שהסיכון למחלות לב וכלי דם ולסרטן וריאות יפחת מיד לאחר הפסקת העישון. דרושת לכך שנים. וחלק מהשינויים הבלתי הפיכים שנגרמים מהעישון יישארו לנצח.