היישומים המדעיים והטכניים המצטיינים של המאה העשרים הביאו לשינוי מהותי בחיינו. שינויים כלכליים וגם שינויים חברתיים הובילו להתפתחות מהירה בכל תחומי הפעילות האנושית ולשינויים דמוגרפיים משמעותיים.

הצטברות ההון וצמיחת התוצר הלאומי, התיעוש, העיור ורמת הרפואה המודרנית גרמו לעלייה בתוחלת החיים, להפחתה בילודה, להזדקנות האוכלוסייה ולשינויים דפוסי התחלואה והתמותה. מחלות לב וכלי דם הפכו לאחד מגורמי התמותה העיקריים. הן אחראיות ל-10% מכלל מקרי המוות בעולם כולו ול- 25% ממקרי המוות במדינות המתורבתות.

האוכלוסייה צפויה להגיע ל- 9.7 מיליארד איש בשנת 2050, ומחלות לב וכלי דם יהיו הגורם למרבית מקרי המוות. אי לכך שני גורמים אבולוציוניים הקשורים זה לזה – אורח החיים ורמת הבריאות – דורשים דיון מיוחד.

אורח חייו של האדם תלוי במצבו החברתי, בנתוניו הביולוגיים (גיל, בריאות), בתרבות שהוא צורך, במקומה של הדת בחייו, במסורות, במצבו המשפחתי, בהיבטים הפסיכולוגיים שלו וברמת ההכנסה שלו. אורח החיים משקף את רמת החיים ומתבטא בהתנהגות, בצריכת תרבות ובידור ובביגוד; כולל היבטים חשובים כמו תזונה, פעילות גופנית, הרגלים ויחסי מין. כל אלה משקפים את מערכת הערכים של האדם ואת המקום שתופסת הבריאות בסדר העדיפויות שלו.

אורח החיים האנושי השתנה שינוי משמעותי בעשורים האחרונים.
האנושות התחילה לאכול יותר. לדוגמא, צריכת הקלוריות של האמריקאי הממוצע היא ב- 30% קלוריות יותר מן הדרוש ביחס למשקלו ולפעילותו הגופנית. במדינות המערב המזון מכיל אחוז שומן גבוה באופן לא פרופורציונלי ביחס לחלבון ולפחמימות.

במקביל לכך, האנושות התחילה לנוע פחות. המיכון והמודרניזציה של השוק המודרני צמצמו משמעותית את מספר האנשים העוסקים בעבודות כפיים. כרבע מהאמריקאים אינם פעילים גופנית כלל, ורק 20% מתוכם מבצעים באופן קבוע את הפעילות הגופנית המומלצת (30 דקות ביום, 5 ימים בשבוע).

כמו-כן, האנושות ממשיכה לעשן. כיום קיימים בעולם למעלה ממיליארד מעשנים . בשנת 1990, 6% מכלל מקרי המוות נבעו מעישון. בשנת 2020 אחוז מקרי המוות הקשורים לעישון הוכפל.

האנושות חיה בצורה אינטנסיבית יותר. מהירות התנועה, נפח לחץ המידע, הטלפונים וגורמים רבים אחרים הביאו לעלייה בפעילותם של מרבית האנשים לכל יחידת זמן, וכתוצאה מכך – לעלייה במידת הלחץ הפסיכולוגי.

השינויים באורח החיים הובילו לעלייה דרמטית במספר אירועי הלב וכלי הדם. ממחקרים אפידמיולוגיים עולה כי עישון, כולסטרול גבוה בדם, לחץ דם גבוה, סוכרת, פעילות גופנית לא מספקת, השמנת יתר ותורשה הם גורמי הסיכון העיקריים.

כל גורמי הסיכון מחולקים לגורמים שעברו מודיפיקציה ולכאלה שאי-אפשר להשפיע עליהם (גיל, מין, היסטוריה משפחתית). הפסקת עישון, הורדת כולסטרול וייצוב לחץ הדם מפחיתים בצורה משמעותית את הסיכון לאירועי לב וכלי דם אצל חולים עם היסטוריה קודמת של מחלות לב וכלי דם או בלעדיה.
ירידה במשקל, ייצוב מדד הסוכר בדם, העלאת רמות הכולסטרול הטובות ופעילות גופנית – כל אלה מפחיתים גם את הסיכון למחלות לב וכלי דם.

אבל כיצד ניתן לשנות את אורח החיים בפועל? אחרי הכול זה קשור לארגון מחדש של מערכת העדיפויות בחיים, מה שכרוך במתח, בלחץ, בעלויות נוספות ובבעיות אחרות. אנחנו מדברים על שינויים בהרגלים הקבועים, במסורות, בתזונה, באופן העבודה והמנוחה. זה דורש שליטה עצמית מתמדת והגבלה של ההנאות. לא קל לעשות זאת.

לעיתים קרובות כדי להצדיק את אורח החיים אנשים מציגים דוגמאות של אנשים המפריכים את התיאוריות, למשל: קרוב משפחה שחי עד גיל 100 ומעשן כל חייו, או מכר שנפטר בגיל 60 בעודו מנהל אורח חיים בריא במיוחד. האמונה בגורל מחוזקת על ידי המשפט הקטלני: "לי זה לא יקרה."

אירועי לב וכלי דם משנים את החיים ביום אחד. זה קשה במיוחד כשהם קורים בגיל צעיר. כל אחד מאיתנו מכיר מקרים של מוות פתאומי; הם נפוצים יותר אצל גברים ומספרם מגיע לשיא בלילה. ידוע שבארצות הברית מספר מקרי המוות הפתאומיים מגיע ל -300,000 לשנה, שהם 50% מכלל מקרי המוות הקרדיווסקולריים, והם קשורים בעיקר להפרעות קצב לב הקשורות לכשל לב וכלי דם.

בארצות הברית מאשפזים מדי שנה כ -2.5 מיליון איש עם אי ספיקת לב חריפה, יותר ממחציתם חולים באוטם שריר הלב. גם כיום, התמותה המוקדמת בתת-הקבוצה של החולים הלוקים בהתקף לב גדול היא 4% – 6%, ורובם מתים בשעות הראשונות. השאר דורשים טיפול וניטור תרופתי לכל החיים, אנגיוגרפיה כלילית חוזרת וניתוחי לב. למחלה נטייה ברורה להישנות, מה שמוביל לעיתים קרובות למוגבלות ולנכות.

לאורח החיים השפעה ניכרת על בריאות האדם. אך משום מה משקלם המופרז ומראם הלא ספורטיבי של האחרים מושכים את העין מיד, ואילו החסרונות שלנו עצמנו נתפסים בעיננו לרוב כחסרי משמעות. ככלל, אנשים עם גורמי סיכון וללא סימנים קליניים למחלות לב וכלי דם נהנים ממצב פיזי ופסיכולוגי תקין בדרך כלל, ומתעלמים מאינדיקטורים מופשטים של דם, משקל ולחץ דם או מחכים בסבלנות לתורם בהתאם לסדר העדיפויות בחייהם.

שינוי משמעותי של אורח החיים יכול לשפר את הבריאות ולהפחית את הסיכון למחלות. הבנת עובדה זו וקבלתה עומדות בבסיס מניעתן של מחלות לב וכלי דם. המטרה העיקרית היא לזהות את גורמי הסיכון בשלב שבו ניתן ליישר אותם לפני שהספיקו לפגוע בגוף.

גישה זו כוללת אבחון מוקדם המבוסס על איתור פעיל של סימנים מעבדתיים וקליניים שהמטופל אינו חש אותם או שאינם נתפסים בעיניו ככואבים. איתור מוקדם אינו אומר אוטומטית ריפוי מלא; לפעמים מדובר בשליטה במצב, אשר תוביל לתוצאות קליניות חיוביות.

מלבד ההיבט הרפואי, לאורח חיים בריא יש ערך חברתי רב. ברמה האנושית הוא משקף חשיבה מתקדמת, מאגד שכבה מסוימת של אנשים על פי תחומי עניין, יש לו משמעות אסתטית, והוא מגביר את ההערכה העצמית ואת הפעילות. ברמת החברה זה משנה את מידת התחלואה ואת שיעורי התמותה, מפחית את הנכות, ובכך מעלה את רמת הבריאות של האוכלוסייה כולה.

במה לבחור – אורח חיים בריא או חולשות והרגלים אהובים?

ההחלטה תלויה בעצמנו. אינטרוספקציה והבנה של הצורך בשינויים בחיים תורמים ליישום השינויים. אורח חיים בריא כולל תזונה נכונה, פעילות גופנית, הפסקת הרגלים רעים, מנוחה ונוחות פסיכולוגית, ואם מצוין, טיפול תרופתי למניעת השפעתם של גורמי סיכון. בנוסף לכל אלה חשוב מאוד לקיים אינטראקציה עם מומחה אשר יתווה תוכנית אישית ויביא בחשבון את העקרונות המפורטים.

החלטת לשנות את אורח חייך? תזדקק לתשוקה רבה ולתמיכה פסיכולוגית במקרה של חריגות מהתוכנית. שינוי באורח החיים הוא תכנית לכל החיים.